משימה תשיעית- ערך מסורת

אפריל 2013, כבר עברו כמה חודשים מאז הפוסט האחרון שפירסמתי.  עברו 9 חודשים מאז  בר המצווה  וסיום הפרויקט ( לא להאמין.. איך שהזמן עובר מהר...), ללא ספק הקושי לכתוב ולתעד את המשימות שנותרו הוא לא פשוט. אין לי את האנרגיה  שהיתה בעבר, החוויות לא "טריות" כמו בשאר הפוסטים, אני לא מצליחה להביא את עצמי לשבת ולכתוב כמו שרציתי... תמיד יש דברים אחרים, וסדר העדיפיות דוחק את מלאכת הכתיבה .. מצד שני חשוב לי מאוד התיעוד של הפרויקט, למרות  שעבור ברק ועבורינו החוויות שמורות לנצח, אבל הזמן עושה את שלו, שיגרת יומיום עמוסה בחוויות חדשות ולבסוף הקריאה של הפוסטים מחזירה אותי להיזכר, להרגיש,  להתרגש, לשמוח, להזיל דמעה של התרגשות, ליהיות גאה על תכנון וביצוע של פרויקט ככ משמעותי עבורי. אני מנסה לסיים את תיעוד שלושת המשימות האחרונות, מסורת, שמחת חיים ויושר, בהקדם, חוששת שהזמן שעבר יעשה את שלו אבל מבטיחה לעצמי שאעשה את המקסימום כדי לחזור ולחוות את ההרגשות והרגשות שעלו והציפו אותי.

וכך כתבנו לברק בקופסא העשירית:

 "מי שאין לו עבר, לא יהיה לו עתיד. כבן לעם היהודי, אתה שייך לעם הספר.וברוך השם אתה חי במדינת ישראל, מדינת היהודים בביטחה וברוגע.

הסבים והסבתות שלך, בשל יהדותם, סבלו שנים רבות של ייסורים בזמן שחיו בנכר, טרם קום המדינה.חלקם עברו את השואה ואיבדו את הוריים, ומשפחתם בשל היותם יהודים.ולמרות כל המכשולים, זכו לשקם את חייהם ולהקים מדינה ומשפחה , שאתה חלק ממנה.

המסורת היהודית הינה מנהגים וחגים  שעוברים מדור לדור, אליהם נחשפת במהלך השנים.

כל הערכים במסע זה שזורים למעשה במסורת היהודית ואנו תקווה שתלמד ותיישם  ערכים אלו.אחת המצוות המרכזיות ביהדות היא שמירת השבת, והיא הדיבר הרביעי מעשרת הדברות.

הגיע הזמן להתנסות בכך.

המשימה התשיעית שהכנו עבורך היא שמירת השבת. מיכה חברך לכיתה ומשפחתו ישמחו לארח אותך לשבת בביתם שבתל- אביב."

וכך היה . לא להאמין, שמרת שבת. לא נסעת, לא הדלקת אור, הלכת לבית הכנסת, קידוש ובפעם הראשונה בחייך עשית הבדלה...."המבדיל  בין קודש לחול".

לצלם ולתעד לא היה ניתן, ( שבת קודש) אבל החוויה השמורה לך היתה אחרת.

משפחחתו של מיכה:( בן כיתתך) ההורים סוזן ונח, האחות דארה ומיכה עצמו, הסכימו לארח אותך לשבת.    אני נזכרת ברגע בו פניתי לסוזן, אמא של מיכה , וסיפרתי לה על הרעיון. שאלתי  אם אפשרי העניין. זה היה בל"ג בעומר, כשנה לפני השבת עצמה. התחלתי לספר על הפרויקט שקורם אט אט עור וגידים,  התשובה היתה מיידית: "בשימחה". הצלחתו של הפרויקט היתה תלויה גם בשיתוף הפעולה  של האנשים שביקשנו עזרתם  ובכל פעם התרגשתי מחדש  מתשובה חיובית.

ילדים בני גילך הופתעו לשמוע שאתה " הולך לעשות שבת", עבורם זו היה נשמע כמשימה בלתי אפשרית, או אולי משהו קשה לביצוע, איך אנו כהורים מחליטים לנתק אותך שישי שבת מכל פעילות " נורמלית"  ולכפות עלייך לעשות שבת ?? מסכן ברקי, איזה הורים יש לו...? איך הוא הסכים?? מה באמת הוא עושה שבת?

 כן !!! הוא עשה שבת, באווירה קצת אחרת, אצל משפחה שהוא מכיר, עם בן כיתה שלו , נער מצחיק ומוכשר, מיכה. והוא ממש לא סבל. כמו שברק הגדיר את משפחתו של מיכה: "דתיים לייט". חווית שמירת שבת בפעם הראשונה עם משפחה ששומרת על אורח חיים אחר ממשפחתך ומסביבתך אך עם זאת לא קיצונית.        כשאספנו אותך ונכנסת לאוטו, שאלנו אותך: איך היה? ומיד ענית: "כיף". שמחתי על האפשרות שניתנה לנו בעזרתם משפחת וורצ'יזר-עפרון  לחוויה שכזו. שישי שבת של מסורת, תזכורת לשורשים של העם היהודי, בית כנסת, קידוש, ארוחת שישי, הבדלה. בניגוד למשימות אחרות האווירה במשימה הזו היתה אחרת, אולי משהו יותר רוחני שבגילך קצת קשה להבין, חוויה פחות מאתגרת, פחות עשיה, יותר מנוחה, רוגע, שירי שבת , קדושה. פעם ראשונה ששבת היא באווירה אחרת, מקודשת. למרות שאנו כמשפחה שומרים על המסורת, מלמדים את ילדינו שכיהודים אנו לא אוכלים בשר עם חלב, עושים קידוש ביום שישי, שומרים את הפסח, צמים ביום כיפור  וכדומה, ומצד שני לאורך הדרך מראים כי יש משפחות יהודיות  שבחרו לא ללכת בדרך זו, ואיש באמונתו יחיה.  שמירת שבת אנו לא עושים, ואני שמחה שניתנה לך האפשרות..

אני זוכרת כילדה שסבא משה ז"ל היה עושה הבדלה.. היינו נאספים סביבו כל הילדים הקטנים, אחד היה נבחר להחזיק את הנר, כולם נושאים את עיניהם לראות איך היין נשפך  מכוס הכסף לצלוחית הורודה ולבסוף איך היינו מכבים את הנר ביין שנשפך לצלוחית... הצחוק של סבא משה ז"ל בסיום ההבדלה נחרט עמוק בזכרוני.... כמה שנים כבר לא עשינו הבדלה... הילדים שלי לא מכירים את המצווה הזו...

מקווה מאוד ברקי, שהיהדות תיהיה חלק ממך, מסורת היא אחד הדברים יפים שיש לנו כיהודים.