כשישבנו שרוני ואני והרכבנו את רשימת הערכים
היה לנו חשוב לשים את המשפחה/משפחתיות כאחד הנושאים. במהלך בניית הפרויקט חשבתי
הרבה על העניין המשפחתי. מהי ההגדרה של משפחה ?
בדקתי את ההגדרה בויקיפדיה ומצאתי פירושים
שונים:
"במשמעות
הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם.
במשמעות
רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה.
במרוצת
המאה העשרים ניתנה למושג "משפחה"
משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני
אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או
אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית".
במילון
של "וואלה "מצאתי את ההגדרה הבאה: "בני בית, קרובי דם, בית אב, שבט, חמולה,
מטה."
ואחרי
שאני בוחנת את ההגדרה המילונית מהי באמת משפחה עבורי? האם רק קשר דם? האם חברים הם
משפחה? האם תמיד קרובים בקשר דם בהכרח יכנסו תחת הקטגוריה הזו? התחברתי למילים כמו: "קשורים זה לזה, יחסי
קרבה" כמובן שזה לא הכל ומה שלי ברור הוא שקשר דם לא חייב ליהיות בהגדרה של
משפחה , ומצד שני הימצאות קשר דם לא בהכרח מעידה על משפחה.. יש דברים מעבר.
חגית
נולדה שנה ושבעה חודשים אחרי, 8 שנים היא היתה "אחותי הקטנה" (עד שנולדה
מיכל , אני בטוחה שיש כאלה שקוראים עכשיו ואומרים לעצמם:"מי זו מיכל? לאחותה
הקטנה קוראים גולוש"), את הילדות שלנו עברנו בעיר גבעתיים, היינו קרובות מאוד
בגיל, שיחקנו המון יחד, ובכלל בילינו המון זמן אחת עם השניה. רבנו הרבה, השלמנו,
צחקנו. כשבגרנו הפכנו לחברות בנפש ואנו מלוות זו את זו בהדדיות ובאהבה גדולה. היה
לי חשוב כי חגית תיקח חלק באחת המשימות וזו נמצאה המתאימה ביותר.
חגית
מלווה את ברק מהיום הראשון שנולד. העזרה והתמיכה שקיבלנו ממנה בחודשים הראשונים
לחייו ולמעשה ב4 שנים הראשונות לחייו היו גדולים ומשמעותיים. חיתולים, בקבוקים,
הזנה(מרק מרוסק), מוצצים, גמילה, היו חלק מחייה בשנותיו הראשונות, ללא ספק הכנה
מצוינת לילדיה שלה. השילוב בין אהבתה לבישול ואפיה יחד עם המשימה שנושאה היה
משפחתיות היה מתבקש.
"...במשימתך השביעית נשב יחדיו לארוחת ערב
חמישתנו. הארוחה תהיה מיוחדת במינה ויוצאת דופן. הפעם לא אמא ולא אבא יערכו את
השולחן, יקנו את המצרכים בסופר ויכינו את הארוחה אלא אתה. חגית תלווה אותך, העזרה שתקבל תהיה תחבורתית
(להגיע לסופר) ובאמצעי התשלום. עלייך יהיה לתכנן, לקנות ,להכין, להגיש לכולנו
ארוחת ערב. בסוף כמובן גם לפנות את השולחן ולדאוג לניקיון המטבח".
ב 29/1/12 שעת אחר הצהריים, חגית הגיעה. החיבור
בינה לבין ברק הוא עמוק ואוהב. הם ישבו והכינו תפריט, חשבו מה להכין, תכננו את
הזמן והכינו רשימת קניות.כשחזרו מהסופר וסידרו את השקיות, ניתן היה לראות על פניהם
התרגשות רבה.
מספר ימים לאחר שהצגנו בפני ברק את פרויקט שת המצווה שלו, הוא ביקש שאלמד אותו להכין חביתה, לחתוך סלט וכדומה. הרגשתי שהוא רוצה לדעת מספר דברים בסיסיים על מנת שיוכל להכין ארוחת ערב לכשיצטרך במשימה זו. ובמשך הזמן הוא למד והכין מאכלים בסיסים. עבור ברק להכין ארוחת ערב , היתה זו משימה
שדרשה יכולות אחרות. תכנון התפריט, ריכוז מצרכים הדרושים, תכנון הזמן(מה עושים
קודם), צד אסטטי (סידור שולחן בצורה מכובדת : מפה, מפיות כוסות וסידור סכו"ם), מחשבה על סוג האוכל עבור המשתתפים תוך שימת דגש על "העדפות"
של כל אחד מבני הבית וכמובן עניין הסדר והניקיון שלאחר הארוחה. ("אמא, זה לא קל גם לקנות, לתכנן, להכין ובסוף לנקות..")
ההתנסות הזו לא היתה פשוטה עבור ברק. ניתן היה
להרגיש לחץ שנבע מביצוע של מספר פעולות בו זמנית או בסמוך, סדר עדיפויות מבחינת
ביצוע, מה ראשון , מה שני וכן הלאה. לרגע יכולתי לראות מחשבה מעל ראשו:" איך
אני עושה את הכל יחד?" לשם כך חגית
היתה שם: לתמוך, לכוון, לעזור היכן שצריך
לפשט את הדברים, להכניס לוח זמנים וסדר עדיפויות ובעיקר לתת את ההרגשה של הבטחון.
והיא עשתה את בצורה מדהימה בעיני עם אמפתיה וסבלנות המאפיינים אותה.
כשאורי (חבר ושכן) עלה לצלם אותנו כדי שתישאר מזכרת ניכר היה על פניו של ברק כי הוא גאה. ישבנו
כולנו יחד עם חגית לארוחת ערב טעימה להפליא. סביב שולחן אחד קבוצת אנשים מלוכדת,
תומכת ואוהבת. זה היה רגע מצוין לעצור ולהביט , לחוש את האנרגיה הטובה , לראות את
השמחה, והצחוק, האושר והביחד, הכרת התודה והחיוך של ברק . לא כל יום מכינים ארוחת
ערב לאנשים הקרובים, משקיעים מחשבה, טורחים, מכינים מסדרים ולבסוף משאירים הכל נקי
ומסודר (לא מובן מאליו בכלל..) 
אז מה היה לנו? סלט ירקות קצוץ, שניצלים, תפוחי אדמה בתנור,
סטייק אנטריקוט ולקינוח: עוגת שוקולד בצורת לב עם
נרות (לכבוד יום ההולדתי שחל למחרת.)בסיום הארוחה כל הכלים נאספו, השולחן חזר
לקדמותו, הכלים למדיח ולשטיפה- המטבח ופינת האוכל הוחזרו לבעלת הבית נקיים
ומסודרים.
שאלות רבות עולות בנושא של משפחה: מה אנחנו
רוצים שיהיה לנו במשפחה? מה חשוב לנו שיהיה במשפחה? האם יש תפקידים במשפחה? האם יש
דברים שחסרים אצלנו במשפחה והיינו רוצים שיהיו? האם יש דברים במשפחה
שאנחנו מוכנים לוותר עליהם? איך עושים את זה? באחריות של מי לקיים את הדברים?
ועוד הרבה שאלות שבשיגרת היום יום אנו לא נותנים מספיק את הדעת עליהם..
משפחה עבורי היא אותם אנשים המבינים אותי,
השותפים להצלחות, לשימחה ולכל הטוב, אנשים שיושיטו לי יד כדי לרדת מעץ גבוה ,
שיהיו משענת איתנה ויציבה וכתף להישען
כשאזדקק. אומרים שמשפחה לא בוחרים וחברים כן, אני הרחבתי את המשפחה שלי עם חברים
שמהווים עבורי משפחה. משתדלת להוות עבורם את אשר הם עבורי.
במשימה
הזו ניסינו להעביר את המסר שאומנם משפחה לא בוחרים וחברים כן, אך כשיש גרעין איתן מלוכד
וחזק המשפחה יכולה להוות משענת איתנה ויציבה . שרוני,אני,ברק קרן-אור ואיתמר. כולנו יחד מהווים יחידה
משפחתית חמה ומלוכדת החולקים מרחב מגורים , חוויות, וחיים משותפים. חשוב לנו
להדגיש כי הבית אינו רק המקום בו אנחנו חיים, אלא המקום בו מבינים אחד את השני!
אני נושאת תפילה שכשתגדלו, ילדיי, תשמרו על
מערכת יחסים אוהבת, מפרגנת ומכבדת, ותיהיו שם אחד עבור השני ברגעים השמחים והשמחים
פחות. שימרו על הביחד שלכם- הכוח שלכם יחד הוא עצום.
את
הפוסט הזה אני מקדישה לאחותי האמצעית, חגית. חגית היא אחותי לא רק בשל העובדה כי נולדנו לאותם הורים ויש ביננו
קשר דם, חגית מהווה עבורי משענת איתנה ויציבה. טוב הלב יוצא הדופן שלה הנתינה,
היושר, החום והאהבה שלה אינם מובנים
מאליהם. אני מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו אחות שכזו. תודה לך אחותי . אוהבת אותך
המון.
